דה מעקה

 

 

 

אי אפשר להרגיש בעוצמות כל הזמן.

הטקסטים שלי , במיוחד המוזיקליים, הם בדרך כלל שיר הלל לעוצמה של רגשות.  

הם זועקים את הצורך  בקבלה.

הבית שלי צבוע בצבעים כתומים חמים.

יחד עם זאת, אני כמהה לקצת שקט ושלווה

 

 

 צפיתי השבוע   ב"יומן" של דוד פרלוב. פרלוב אומר "יכולתי לכתוב המנון לצנעה". או בלשון הקבוצה  אליה אני

משתייכת בפייסבוק Modest is Hottest  

 

הפוסט הזה מוקדש לשלושה הרכבים החביבים עליי ונמצאים כרגע בשיא הצלחתם. שלושתם שונים אלו מאלו ,אבל יש גם כמה קווים משותפים. כולם יכולים לחיות תחת המטריה המאד רחבה של אמריקנה, וכולם מפלרטטים, מי יותר מי פחות עם אלט קאנטרי. וניו פולק.

אני מרגישה שהמוזיקה הזו  היא הכרטיס שלי להזדקנות מוזקלית חיננית –נראה לי  שאוכל להתחבר למוזיקה הזו גם בעוד 30 שנה ,גם כשסף הסובלנות והסבלנות אולי ירד קצת ואתחיל לצקצק בלשוני שהולך ופוחת הדור. הו גם אז אוכל להתהדר בעדכניות מסויימת.       

 

Vetiver 

הינם הרכב פולק אמריקאי הקרוי על שם סוג של עשב (!) ובראשו עומד אנדי קאביק. להרכב חובר לעיתים קרובות אצולת הפולק דבנדרה בנהרט ולפעמים אושיות פולק אחרות כמו ג'ואנה ניוסום ואפילו ושתי (המלכה) בניאן.

השירה של קאביק מזכירה לי לעיתים את Gomez לעיתים את Yo La Tengo (אהוביי) –קצת איירה קפלן בAnd Then nothing turned itself inside out

עם ניחוח של שירים לשעת לילה מאוחרת.

 

למרות שהנטייה היא באופן חד משמעי לפולק ,יוצא לקאביק  מדי פעם לפרטט עם אלט קאנטרי. רשמית הם מקוטלגים תחת ניו פולק /פריק פולק (נטורליזמו).

אלבומם האחרון מכיל קאברים לגיבורים המוזיקלים של קאביק.

 

 

My Morning Jacket

 

הרכב מקנטאקי, הוותיק יחסית בחבורה (קיים מ1998) .

ההרכב ידוע בסאונד ה Reverb שלו. הכוונה להמשכיות של צליל  בחלל מסויים אחרי שהצליל המקורי כבר התפוגג.

הלהקה התחילה את דרכה עם השפעות עמוקות של ניל יאנג ואלט קאנטרי.

לפני שיצא האלבום שהביא להם תהילה  It Still Moves הם חיממו הפעות של Guided by Voiced  (כן,שוב) , The Doves והפו פייטרס. מה שנקרא –אמור לי מי חברייך… אח"כ הם כבר לא היו צריכים לחמם אף אחד. 

 

בין האלבומים היותר מצליחים של ההרכבIt Still Moves ו Z , והם ממשיכים בשנים האחרונות להוציא אלבומים איכותיים.

ההרכב גם זכה לאיזכורים קולנועיים שעשו לו טוב (בסרט החביב אליזבתטאון וכן הופעת אורח  של  ג'ים ג'יימס הסולן, יחד עם קלקסיקו ב'אני לא שם' שם על בוב דילן).

בכלל ,אולי פעם אכתוב פוסט על איזכורים מוזיקליים בקולנוע .אני כבר יכולה לחשוב על היי פידליטי של קמרון קרואו והאיזכור הנפלא שם לבטא בנד (קמרון קרואו נטוע תמיד מאד חזק במוזיקה.היא כוח מרכזי בכל סרטיו), וגם האיזכור המפרגן של השינס ע"י נטלי פורטמן  בגרדן סטייט.  

 

  

Fleet Foxes

הרכב מסיאטל שמשוייך בד"כ לז'אנר של "בארוק פופ ". בארוק פופ- סגנון מוזיקלי ששורשיו  בסיקסטיז . משמעותו- אלמנטים של מוזיקה קלאסית שמושתלים במוזיקת רוק. הביטלז, הביץ' בויז , ברט באכרכך ופיל ספקטור נחשבים לחלוצי הז'אנר (למי שמתעניין, שווה לקרוא את ההגדרה המדוייקת בויקיפדיה, לשם העמדת הדברים על דויקם.ההגדרה שלי לא תחזיק בבית משפט , אבל זו רוח הדברים).

את הפוקסז משווים לעיתים קרובות לביץ' בויז וקרוסבי סטילס ונאש. בפעמים הראשונות שהזדמן לי לשמוע אותם, מייד קיטלגתי אותם כחקייני My morning Jacket עם אחיזה חזקה בניו פולק.לקראת כתיבת הפוסט הזה אני מרגישה פה הרבה יותר מזה. הם עדיין מזכירים לעיתים את הז'קטים ,אבל לדעתי למלודיות יש יותר עומק והאחיזה הבאמת חזקה היא בסיקסטיז.קטעים כמו White Winter Hymnal ו He Doesn’t Know Why מסבים לי עונג רב. אין הרבה יותר יפה מזה.

 

 

————————————————————————–

 

 

 Vetiver- Maureen 

 

 

 

 

(Jim James and Calexico –Goin’ to Acapolco (Im not There

 

 

Fleet Foxes –White Winter Hymnal

 

מוגשת לכם כאן טעימה מהמוזיקה של שלושת ההרכבים