הולגר (שורינג) צוקאי,נולד ב- 1938 בדנציג גרמניה,מה שכיום נקראת גדנסק,פולין.
למד מוזיקה אצל קרלהיינץ שטוקהאוזן,מלחין ומוזיקאי גרמני בחסד עליון.
בשנת 1967 נחשף לראשונה למוזיקה של הביטלס ובכך החלה התענינותו במוזיקת רוק.אקספרימנטלי כמו של הולוט אנדרגראונד ופרנק זאפה.
צוקאי הקים את להקת Can ב-1968 ,ניגן בס והיה אחראי על ההקלטות ונושא האירגון של הלהקה עד שנת 1977.הוא הקליט מספר אלבומי סולו , אמביינט ואחד המאפיינים העיקביים במוזיקה שלו היו הקלטות של שידורי רדיו גלים קצרים.
צוקאי שיתף פעולה ולא חד פעמי, עם מוזיקאים כמו ג'ה וובל,ודיויד סילביאן והם שילבו מוזיקת פופ עם אלמנטים אקספרימנטליים, בריאן אינו, יורית'מיקס,ולהקת טריו.
ב -1979 יצא אלבום הסולו הראשון של צוקאי בשם Movies ,נחשפתי לאלבום הזה לראשונה כשהאזנתי לאחת מתוכניות הרדיו הנהדרות של יואב קוטנר,ובמיוחד אהבתי אתהשיר הנהדר הזה שנקרא Persian Love, שיר מסומפל נהדר עם הקלטות רדיו מאירן.
מזמינה אתכם לקרוא פוסט נפלא של דויד פרץ הכולל גם ראיון עם צוקאי שהופיע בארץ ב-2003 ,
סילביאן החל את הקריירה המוסיקלית שלו כסולן להקת JAPAN, שפעלה במשך כשמונה שנים והוציאה חמישה אלבומים בטרם התפרקה. הוא היה אחראי באופן כמעט בלעדי על כתיבת החומר לשני אלבומי הלהקה האחרונים, שנחשבו למעניינים ולמצליחים באלבומיה.
ב-1983, לאחר פירוקה של הלהקה, נענה סילביאן לבקשתו של סקאמוטו לסייע בכתיבת שיר הנושא לפסקול הסרט "חג שמח מר לורנס". השיר "Forbidden Colours", אותו גם ביצע, הפך ללהיט המצעדים הבינלאומי הראשון של סילביאן.
ב-1984 הוא הקליט את אלבום הבכורה שלו כסולן, Brilliant Tree, בהשתתפותם של סקאמוטו, הבסיסט הולגר זוקאי (חבר להקת האוונגרד-רוק הגרמנית Can), שני חצוצרני הג'אז-אוונגרד ג'ון האסל וקני וילר, וכן חבריו ללהקת ג'פאן, סטיב ג'אנסן וריצ'ארד ברביירי. האלבום זכה לביקורות נלהבות והגיע למקום הרביעי במצעד מכירות האלבומים הבריטי.
ב-86′ הוא הוציא אלבום כפול מורכב ושאפתני בשיתוף פעולה עם הגיטריסט הוירטואוז רוברט פריפ, שהיה גם אחד מאבות הרוק המתקדם. בשנת 87′ הוציא סילביאן אלבום סולו נוסף בעיבודו של סקאמוטו. Secrets of the Beehive, שנחשב לדעת מבקרים רבים לאלבומו הטוב ביותר, היה גם אלבום הסולו האחרון שלו למשך תקופה ארוכה.
בסוף שנות ה-80 כתב סילביאן מוסיקה לשתי יצירות מחול מודרני של להקתה של הכוריאוגרפית הבריטית גבי אביס. בשנת 88′ הוא שיתף פעולה עם כמה מחברי להקת Can ועם מרקוס שטוקהאוזן (בנו של המלחין הנודע) בפרוייקט שיצא באלבום Plight andPremonition.
ב-89′ קרא סילביאן לשלושת חבריו מלהקת ג'פאן לשוב לעבוד יחדיו, אך התעקש לכנות את ההרכב בשם Rain Tree Crow במקום בשם המקור. הקלטות הפרוייקט החדש נמשכו למעלה משנה ובמהלכן הסתכסכו שני המוסיקאים המובילים בלהקה, סילביאן ומיק קארנס, שוב ושוב. האלבום יצא לבסוף רק ב-91′ ומאז לא שב ההרכב לפעול יחד. במקביל הספיק סילביאן ליצור שני מיצבי אמנות פלסטית ולהציגם במוזיאונים שונים ביפן, והחל גם לעבוד על פרוייקט חדש יחד עם רוברט פריפ ועם הבסיסט טריי גאן.
להקלטת האלבום הצטרפה גם אינגריד שאבז, זמרת אמריקאית שהתגלתה על ידי פרינס (עימו שיחקה בסרט "גרפיטי ברידג'"). שאבז וסילביאן התאהבו במהלך ההקלטות וב-92′ נישאו. שנה מאוחר יותר, לאחר סיבוב הופעות מפרך עם ההרכב, יצא אלבום האולפן של סילביאן ופריפ The First Day, וב-93′ יצא Damage, אלבום כפול נוסף שתיעד הופעה של ההרכב. לאחר סיום הפרוייקט המשותף עם פריפ, לקח סילביאן פסק זמן ארוך בו עבד על חומר לתקליט סולו חדש (הראשון מזה למעלה מעשר שנים).
ב-99′ יצא האלבום Dead Bees on a Cake, בו השתתפו הגיטריסטים המפורסמים של הג'אז-אוונגרד, ביל פריסל ומארק ריבוט וכן נגן הטבלה/האלקטרונאי המפורסם טלווין סינג. האלבום שנחשב למעין המשך של Secrets of the Beehive, לא נפל ממנו באיכותו.
בשנת 2000 הוציא סילביאן אלבום כפול בשם Everything & Nothing, שכלל אוסף קטעים שיצר במשך 20 שנות פעילותו ושטרם ראו אור.
בשנת 2003 הוציא אלבום בשם Blemish, שהיה כבד וקשה יותר לעיכול.